ההתקפה ב־7 באוקטובר השאירה את רוב האוכלוסייה במצב של חוסר אונים. מתוך פגיעות בישוביהם ותחושת אבלות על שכניהם, הם נאלצים כעת למצוא מקלט במקום בו יכולים להניח את ראשם ולהתמודד עם המציאות החדשה שנפתחה בפניהם
רובם של המפונים מגיעים מאזור הצפון והדרום, מקומות שנפגעו בצורה קשה ביותר מהאירועים האחרונים. עם הקרבות והתקיפות הקרובות, התגבשה הצורך למקום קרוב ובטוח להישאר בו. כעת, ללא ברירה, הם מתגוררים במלונות חיים זמניים שהפכו לחיים קבועים, לפחות לעת עתה
במלון, הם חיים בחדרים צפופים ובתנאים לא נוחים. הדגלים של ישראל עוטפים את המקום, ושלטים עם תמונות החטופים שנמצאים בשבי ומתפללים להחזרתם. עם זאת, למרות הקשיים, הם נושאים תקווה חזקה ומתמודדים עם המציאות באמונה כי זה רק זמני. לאור הציונות והקשר החזק שהם מרגישים כלפי ישראל הם בוחרים להישאר כאן. הם חלק מן מקהילה, ואף עוברים תהליך של השקעה חברתית במקום בו הם שוכנים. המלון הפך למקום שבו הם מרגישים בבית, בו הם מוקפים בתמיכה ואהבה מצד כלל צוות המלון והתושבים
המצב הקשה והשינויים התובעניים בסדר היום לא פגעו באיכות התמיכה המרשימה שהמלון מעניק, עובדי המלון מוכנים תמיד לתת יד ולתמוך במפונים, ולספק להם את התמיכה והחמימות שצריכים בעת קשה כזו. מתוך כבוד לאתגרים והקשיים ולמאבקם, הם מוקירים את המפונים כחלק מהקהילה ומאפשרים להם להרגיש בנוח במקום שהפך כבר לביתם
במלון יש כל מה שצריך כדי לחיות חיים נוחים ובריאים, בסביבה נעימה וביתית. ישנם ארוחות מעולות, פינת קפה, קופ"ח, גן ילדים ומרחבים פתוחים.כל זה מקנה למפונים תחושת ביטחון ושקט, ומאפשר להם להתמקם בעצמם ולהתמודד עם המציאות החדשה שנפתחה לפניהם
המלחמה משאירה פצעים רבים, אך עם זאת, הקהילה הישראלית מוכיחה כמה היא חזקה ומאוחדת. המפונים מוצאים מקלט, תמיכה ולתקווה חזקה של ימים טובים ושקטים בעתיד.
רחל קריב, סבתא לנכדים ונינים בישראל, מפונה מקיבוץ
מפלסים בעלה, ברנרדו במלון דן אכדיה בהרצליה.
רחל, מעבירה את זמנה במפגשי לובי בסריגה עם חברותיה מהקיבוץ
גילה, שהתפנתה למלון קראון פלאז'ה טבריה, יחד עם בעלה, שי, תושבי כפר יובל עשרות שנים. בעוד גילה עסקה בהשכרת צימרים לנופש, שי עבד בלול תרנגולים. כיום, הצימרים משמשים כאירוח לחיילים.גילה, היא אישה מאד פעילה חברתית ותעסוקתית והמעבר למלון ללא תעסוקה מאד מתסכל אותה, מה שמוביל לתחושת חוסר מעש. כיום, היא מתמודדת עם השינו ועוסקת בהנעת פעילויות רגשיות וחברתיות במלון, ומתכננת אירועים קטנים כגון הפרשות חלה וטיולים באזור
סמנתה שרפשטיין וירדן רסקיו, זוג מקיבוץ מפלסים שפונו מביתם עם בנותיהם וכיום שוכנים במלון דן אכדיה בהרצליה.
סמנתה עוסקת בחינוך גיל הרך בקיבוץ מפלסים ובעלה, ירדן, מנהל פרויקטים בתחום הנוי ובנוסף חבר כיתת הכוננות בשירות מילואים
לירון ורגב ביטון, זוג צעיר עם שני ילדים שפונו מקיבוץ מפלסים וכיום שוכנים במלון דן אכדיה הרצליה.
הם עובדים מרחוק, מחדרם במלון בגלל המצב, לירון עובדת בבנק לאומי בסניף שדרות ורגב מנהל כספים בחברת ג'נרל אלקטריק אירופה
