בשנת 2022 איבדנו את סבתי האהובה, אירן ז"ל, ממנה אני ובנות משפחתי למדנו רבות מהנהגותיה ומהערכים שהנחילה לנו בחינוכה. בצילומים שהכנתי במסגרת הפרויקט, תיעדתי את סבתי בביקוריה בבית אמי. הצילומים נעשו באופן ספונטני ותפסו את הרגעים המיוחדים שבהם היא מברכת את אמי, כפי שנהגה לעשות בכל ביקור. בהשראת הצילומים הללו, החלטתי לשחזר את אחד מהם, שהיה עבורי משמעותי במיוחד. מתוך אהבה וכבוד, שיחזרתי את הרגעים הללו בעזרת אמי, תוך שימוש בבגדיה האהובים של סבתי, במטפחתה ובתכשיטיה
בנוסף, צילמתי בביתה של דודתי ציונה ז"ל בחולון, שנפטרה מספר שבועות לאחר סבתי. בצילומים אלו, שלושת בנותיה של סבתי מצולמות בבגדיה ובתכשיטיה של סבתי, כאשר ברקע נראית תמונתה הגדולה של דודתי ציונה, המודפסת על קנבס, יחד עם צילום קטן של סבתי
הפרויקט כולל גם צילומי דיוקן שלי, כשברקע מראה פרסית עתיקה, לבושה בשמלה שלי ובז'קט, מטפחת ותכשיטים שהורישה לי סבתי. בנוסף, צילמתי את כל הדודות בביתי, כאשר ברקע מפת שולחן של סבתא. הדודות לבושות בבגדיהן האישיים יחד עם מטפחות ותכשיטים של סבתי
הפרויקט משלב אלמנטים מהתרבות הפרסית, המתבטאים במטפחות, בתכשיטים, בשרשרת עם אבן בברולי ובבדים בעלי עיצובים מסורתיים, תוך יצירת שילוב ייחודי של אלמנטים עתיקים ומודרניים. כל הפרויקט נעשה על ידי, כולל האיפור, הלבוש והסטייל, מתוך רצון לכבד את זכרה של סבתי ולהדגיש את הכוח הנשי שעובר בדורות משפחתנו
